ריי קריס וביורן נילסון

במסע החיים אנו מחפשים איזון ושלמות בחיינו; סוג הביחד הקיומי המשחרר אותנו להיות עצמנו, מאפשר לנו להתייחס לאחרים ולחברה באותנטיות, ומעניק את השקט הנפשי והרוח שכולנו מחפשים. אבל שביל החיים אינו הליכה עדינה בפארק. זה די כמו לבצע תרגיל על קרן שיווי משקל של מתעמל. אנחנו נמשכים כל הזמן לכאן או לכאן על ידי זוגות של הפכים: שמאל או ימין, זה או אחר, נכון או לא, עוד ועוד. איך נשמור על קרן האיזון הזו מלהפוך למדרון חלקלק לעבר חיים לא אותנטיים? האם הסימטריה בטבע נותנת לנו מודל? האם כמו כל מתעמל טוב, האם הצלחה בקרן האיזון הקיומית היא פונקציה של תרגול, תרגול, תרגול?