הכומר אקסל גרמן ו-WA Page Galloway

 הפסיכיאטר מ' סקוט פק כותב, "לא יכולה להיות פגיעות ללא סיכון; לא יכולה להיות קהילה ללא פגיעות; לא יכול להיות שלום, ובסופו של דבר אף חיים, ללא קהילה". זה מעלה כמה שאלות: מתי כדאי להסתכן בהפיכת עצמנו לפגיעים? באילו דרכים אנו פגיעים, בין אם נרצה בכך ובין אם לא? ומה אם פגיעות לא הייתה חולשה, אלא כוח - או אפילו מעצמה שיכולה לעזור לנו לשנות את העולם?